הכירו את צוות המדריכים
עמיר בר
לומד לתואר שלישי בחוג למדעים גאו-ימיים בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה (בהנחיית דר' רויטל בוקמן ודר' דב צביאלי), ועוסק במחקר תהליכי יצירת סלעי משקע בקו החוף הישראלי. מושא המחקר שלי הם סלעי חוף (Beachrocks), סלעים המצויים באזור המגע בין הים והיבשה. סלעים אלה מורכבים מקונכיות של צדפות, חלוקים וגרגירי חול מלוכדים בחומר גירי, והם למעשה פיסת "חוף מאובן". לאורך חופי הים התיכון של ישראל, מצויים מחשופים רבים של סלעי חוף, המשמשים הגנה טבעית קשיחה לחופים החוליים בעורפם. סלעים אלה גם מהווים סביבת חיים עשירה באזור החוף.
בשנים האחרונות עבדתי בחפירות ארכיאולוגיות רבות. הבולטות שבהן: חפירות תת-ימיות בספינה הטרופה ממגדל הזבובים (עונות 2015–2016) והספינה הטרופה מעגן מיכאל B (עונות 2015–2019).
קצת על התוכנית
הים הוא משאב חיוני והוא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום בישראל ובחלקים רבים של העולם. אנו מאמינים כי הכרת הים והחשיבות לשימורו ע"י הציבור הרחב תוביל מעורבות משמעותית של כולנו כחברה ולניצול אחראי של הים.
אתר חלון לים התיכון נועד לכל מי שמתעניין בים ובחופים, בבעלי החיים המצויים בהם ובתהליכים המעצבים את נופיהם. אנחנו מקווים כי הגלישה באתר תאפשר לכם להרחיב את האופקים המדעיים, ולקבל את כל המידע העדכני על החוף, במיוחד בשבילכם. האתר כולל קישורים לכתבות על חידושים במדע, הרצאות, המלצות לטיולים ופעילות ימית, מידע על מה שקורה בחוף ממש עכשיו, וצוות מומחים שישמחו לענות /על כל שאלה. מוזמנים לחוויה מדעית-ימית רב תחומית, מהנה ומאתגרת.
צליל בר
סטודנטית לתואר שלישי בביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, במעבדה של פרופ' אילנה ברמן-פרנק. אני חוקרת כיצד תנאי הסביבה משפיעים על התהליך שבו אצות מיקרוסקופיות בים (פיטופלנקטון, שנקראות גם מיקרו אצות) מבצעות פוטוסינתזה. כמו כל צמח או בעל חיים, מיקרו-אצות בים צריכות חומרי מזון כגון זרחן וחנקן, והזמינות של חומרי המזון הללו משפיעה על הפוטוסינתיזה של פיטופלקנטון. מחקר זה חשוב כי כאשר פיטופלקנטון מבצעות פוטוסינתיזה הן מסלקות פחמן דו חמצני מהאויר, וכאשר פיטופלנקטון מתים ושוקעים הם מורידים את הפחמן הדו חמצני למעמקי הים. תהליך זה משפיע על מעגל הפחמן העולמי, כולל ההשפעה של גז חממה זה על אקלים כדור הארץ.
אוהבת ספורט ( במיוחד ריצה בים), טיולים בטבע והפלגות מחקר.
מנחם קורזיץ
סטודנט לתואר שני לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, במעבדת המחקר של דר' תמר לוטן. חוקר אברונים שנקראים שוטונים (Cilia באנגלית), שהם מבנים דמויי שערות שנמצאים על תאים רבים בטבע כולל תאים רבים בגוף האדם. תפקידם ביצורים רב-תאיים הוא קליטה של מסרים מהסביבה (קצת כמו אנטנה) וכאשר הם צפופים יותר הם גם עוזרים לנוזלים לנוע במקומות מסוימים בגוף (כמו בריאות שלנו). על מנת להבין כיצד שוטונים פועלים, המחקר מתמקד בשושנת הים Nematostella vectensis אשר מהווה חיית מודל שתאפשר לנו להבין יותר טוב כיצד הגוף שלנו פועל ולטפל במחלות אנושיות.
חוץ מביולוגיה אוהב גם ספורט, כדורסל בפרט וכמובן שאת הים:)
שי זייד
סטודנט לתואר שני, חוקר כימיה של מיקרו-אורגניזמים ימיים - חיידקים קטנטנים הם מפעל מתקדם ליצור מגוון חומרים שעבורם יש לנו, בני האדם שימוש. לדוגמא, אני עוסק בחומרי סבון חזקים וייחודיים המשמשים לטיפול כאנטיביוטיקה, מאפשרים תיחום של כתמי נפט והדברה חקלאית כנגד סוגי פטריות בהם חומרי הסבון מטפלים. באמצעות שיטות גילוי כימיות אני מחפש חומרי טבע חדשים נוספים מהסביבה הימים, מהם ניתן להפיק תועלת וגם ללמוד על יכולות הייצור המיוחדות של חיידקים.
הסיבה שבחרתי ללמוד בתוכנית למדעי הים היא החיבה העזה שלי לצלילה וספורט ימי, בהם אני עוסק מעל ל15 שנה.
נוגה ברק
סטודנטית לתואר שני בבית ספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, מבצעת מחקר במעבדות של דר' תמר לוטן ודר' דניאל שר בחוג לביולוגיה ימית. אני חוקרת את נחילי המדוזות הענקיים המגיעים לארץ, גורמים נזק לתיירות ולכלכלה ומשפיעים באופן נרחב על האקוסיסטמה הימית. במחקר אני מנסה לאפיין את אוכלוסיית החיידקים של המדוזה הנפוצה ביותר בנחיל (חוטית נודדת - Rhopilema nomadica) מתוך תפיסה שנמצאת היום בחזית המדע וטוענת שלאותה אוכלוסייה הנמצאת בכל יצור חי יש השפעה עצומה על התפקוד וההתפתחות שלו, בין אם מדובר במדוזה או אפילו בבנאדם.
חוץ מלבלות בים שאני אוהבת מאוד, אני שמחה גם לטפס על איזה קיר או לשבת לקרוא ספר על איזו גבעה- עדיף מול הים כמובן :)
צביה גילדור
מנהלת מעבדת מחקר בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה. ראש המעבדה היא דר' סמדר בן-טבו דה-לאון. עם צוות סטודנטים אנחנו חוקרות את מנגנוני הבקרה של התפתחות השלד בעוברי קיפודי ים. פרט לכך שהעוברים הללו נוחים מאד לעבודה מחקרית, מצאנו כי תהליך בניית השלד שלהם דומה לתהליך יצירת כלי דם בבעלי חוליות, תהליך המתרחש לדוגמא כאשר מתפתח גידול סרטי. אנו חוקרות ומגלות מנגנונים המלמדים אותנו לגבי התפתחות צינורות בבעלי חיים במהלך האבולוציה. יתכן שבעתיד נוכל לתרום לעולם הרפואה.
בחיי הפרטיים אני מתנדבת במסגרות שונות בעיר שלי ואוהבת מאד טיולים בטבע עם משפחתי.
דניאל שר
אני חוקר ומרצה בחוג לביולוגיה ימית שבבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה. במעבדה שלי אנחנו חוקרים כיצד חיידקים ובעלי חיים בים מגיבים אחד לשני ומתקשרים ביניהם באמצעות חומרים כימיים. לדוגמה, מהם המנגנונים שמשמשים להגנה כימית ולתפיסת טרף על ידי אלמוגים, מדוזות וחיות ארסיות אחרות ממערכת הצורבניים? האם חיידקים באוקיאנוסים מתקשרים ביניהם, והאם תקשורת זו משמשת לתחרות או לשיתוף פעולה? האם נוכל לרתום את מולקולות התקשורת והלחימה הכימית, שהתפתחו בים במשך מיליוני שנות אבולוציה, לשימוש בביוטכנולוגיה, בחקלאות וברפואה? אנו מנסים לענות על שאלות אלו בכלים מתחומי הביוכימיה, הגנטיקה והאוקיאנוגרפיה. בזמני החופשי אני אוהב לטייל בטבע עם משפחתי, לבשל, לצלם ולצלול.
גלריית תמונות
הצצה לפעילויות שלנו
